על מנת ליצור אינפוגרפיקה טובה
ישנם שלושה אלמנטים מרכזיים שעליהם יש לשמור:
מראה האינפוגרפיקה: ואיך לגרום לקהל להמשך לעבודה ולתוכן. בשנת 2010 אריק שמיט, מנכ"ל גוגל, אמר שכיום
תוך יומיים מייצרים כמות מידע השווה למידע משחר האנושות ועד 2003. האנושות מייצרת
וצורכת מידע בקצב הולך וגובר. כתוצאה מזה
יש למשוך את תשומת הלב של האנשים למידע אשר רוצים להציג, בתקופה של פירסום תמונות
וסטטוסים בפייסבוק קיים הצורך להבליט את המידע החיוני שרוצים להציג.
רצוי להציג מידע ותובנות אשר אנשים אוהבים או בצורה שאנשים אוהבים. כמו שסטיב
ג'ובס, עליו השלום אמר, עיצוב טוב הוא לא רק המראה של החפץ, או במקרה זה המידע, אלא לגרום לקהל
לתגובה רגשית.
הבנה תפיסתית: ויזואליזציה בסיסית יכולה לגרום לתפיסה מהירה של תוכן על ידי שימוש בתבניות
מוכרות, טרנדים וקישורים בין הנתונים. ישנם סוגים שונים של למידה או תפיסה המתאימים
לבני האדם: למידה בשמיעה, למידה חושית סנסורית ולמידה ויזואלית. בהינתן שמרבית
האנשים צורכים מידע ויזואלי הערך של הויזואליה רק עולה.
מיקוד הזיכרון: שימור האינפוגרפיקה בזיכרון, המדיה המקוונת
גרמה להזדמנוית מרובות של שימוש מגוון לצריכת חדשות, לדוגמא, על ידי שימוש בסרטי
וידאו ותמונות מצחיקות. למוח האנושי נטיה לשכוח מידע מהר, הקישור בין מידע ויזואלי
למידע מאריך את משך המידע בזיכרון.
|
from the book: infographics and the power of storytelling |
לפי התרשים ישנם
שלושה סוגי פירסומים: אקדמי, שיווקי וטקסטואלי כשהכוונה היא לעיתונות, אינטרנט ומדיה
מודפסת ( דוחות שנתיים, דוחות מידענים וכד'). לכל סוג פרסום משקל אחר במשולש האלמנטים
כך שפרסום אקדמי ישים דגש על הבנה תפיסתית ופחות על מראה ופרסום שיווקי ישים דגש רב
על המראה ופחות על הבנה.